עם האצת תהליכי שינויי האקלים, "החם מהרגיל" הוא "הרגיל לעונה" החדש, האירוע "החריג" או ה"נדיר" הופך להיות דבר שאנו מתורגלים לחוות מדי שנה ואותם מראות שלא זוכרים זקני צפת, יפו וירושלים או לחילופין גרמניה הם המראות שאנו זוכרים ועוד נזכור היטב.
נתחיל מסקירה קצרה על המזג האוויר החריג המתרחש בחצי כדור הארץ הצפוני בחודש האחרון:
*טמפרטורה של 56 מעלות צלזיוס נמדדו בקנדה "הקרירה" והשלווה.
*בלפלנד הפסטורלית והמושלגת נמדדו 34 מעלות (הטמפרטורה הגבוהה ביותר בחוג הקוטב)
*גלי חום בלתי פוסקים ברוסיה ובסיביר בפרט.
*אירוע הצפות קשה וחמור מאד במערב גרמניה וארצות השפלה.
מעדכון אחרון עולה כי מניין ההורגים בגרמניה עלה ל-169 אבדות בנפש וכ-1,300 נעדרים.
באזורים נרחבים במערב גרמניה, לוקסמבורג, דרום בלגיה והולנד נמדדו ביומיים בודדים כמות גשם ממוצעת של שני חודשים.
בעיר קלן, נמדדו תוך יומיים כ-154 מ"מ, כמות הגשם הגבוהה ביותר ליומיים בתחנה מתחילת המדידות.
אולם, ראוי לציין כי אף על פי שכמות כזו של גשם היא גבוהה בהחלט גם במונחים שלנו, ראינו בעבר כמויות כאלו של גשם לפרק זמן דומה אצלנו בארץ.
לא צריך ללכת יותר משנה אחורה כדי להשוות, בחודש דצמבר האחרון היה אירוע גשם חריג באזור עמק יזרעאל עם כמויות משקעים באותו סדר גודל שנמדדו בקלן ביומיים ואף בחודש נובמבר האחרון אשר מדורג באזורים נרחבים כגשום ביותר ב-26 השנים האחרונות, ניתן למצוא לא פחות מ-3 אירועים נפרדים עם כמויות משקעים בסדר גודל של קלן ואף יותר מכך.....
אם המצב הוא דומה ואף חמור יותר, מדוע אנו לא עדים לאסונות כמו שראינו בגרמניה?...
התשובה לכך נעוצה באופי המערכות שפוקדות את שני האזורים, בעוד בישראל הגשמים יורדים בעקר מעננות ערמתית (קונבקטיבית) שמתאפיינת בירידת גשמים בחוזקה אך למוקדים קטנים יחסית, באירופה אירועי הגשם מתאפיינים בתפרוסת משקעים נרחבת למדי אולם לרוב בעוצמות פחות חזקות מהארץ.
הפעם, עוצמות המשקעים היו גבוהות מאד יחסית ובשילוב אופי הגשמים הרציף והנרחב האירופי, האדמה ספגה על שטח ענק כמויות גדולות מאד של מים שהיא לא יכולה להכיל.
התוצאה היא זרימות מים חסרות תקדים בנהרות שחלק ניכר מהכפרים באירופה מושתתים עליהם.
כאמור, בישראל לרוב גם אם ישנם אירועי גשם קיצוניים ועוצמתיים יותר מגרמניה הם מקומיים יותר, אולם ניתן לראות גם אצלנו הקצנה ניכרת באירועי הגשם.
פרט לסתיו האחרון שהיה רווי באירועי קיצון שכאמור היו מקומיים יותר, בחורף הקודם קיבלנו באזורים נרחבים בצפון ובמרכז כמויות גשם שקרובות לממוצע השנתי בפחות מחודש והפעם באופן מרחבי.
בהשוואה לעבר, אם ניקח את אזור צפון הארץ (לא תחנה בודדת, את כל האזור באופן גורף) נקבל תמונת מצב דומה רק בינואר 1969, החודש שבו נמדד הכי הרבה גשם איי פעם בצפון.
כתוצאה מכך, בסוף דצמבר 2019 וינואר 2020 היינו עדים להצפות וזרימות חריגות מאד בנחלים, כ-7 אנשים נהרגו מנזקי מזג האוויר ואומדן הנזקים נע בין 300-200 מיליון שקלים.
אף על פי שכמויות הגשמים הקיצוניות שצוינו לא התפרסו על אלפי ק"מ כמו בגרמניה, בשנים האחרונות נהיינו עדים למערכות חריגות באזורנו שאט אט מתחילות להזכיר את התצורה של זו שפגעה באירופה שבוע שעבר.
בנוסף, ראוי לציין גם את הצפיפות הרבה שקיימת בארץ ובדגש על אזור גוש דן עם כ-2,400 תושבים לקילומטר רבוע.
נתון זה יחד עם גידול קבוע באוכלוסייה וחוסר תכנון בניה בת קיימא שלא תיתן למי הגשמים לחלחל לאדמה עשויות להביא מראות קשים הרבה יותר מאלו שראינו בינואר 2020 ואף לגרום לאבדות בנפש במספרים שטרם ראינו במדינה.
כך שנהריה ותל אביב של ינואר 2020 ואף גרמניה של קיץ 2021 אולי הן רק "טעימה" קטנה ממה שעתיד להגיע אלינו.
כפר שנחרב כליל במערב גרמניה בשבוע האחרון
כמויות הגשמים במערב גרמניה ביומיים, מדובר כאן על שטח שגדול פי 5 בקירוב משטח מדינת ישראל שבכולו נמדדו תוך יומיים כמות תלת ספרתית של מ"מ.
הצפות בנהריה חורף 2020
כמויות משקעים שבחלק מהמקומות מתקרבות לממוצע הגשם השנתי שנמדדו תוך 20 יום בלבד בין דצמבר 19 לינואר 2020